האופצייה השלישית היא הטובה ביותר אחת שבין לבין שלא נראית ולא נשמעת במקום לשעוט קדימה היא בודקת צעד אחורה ומוצאת שם שפע שקט ותבונה תבונה היא רואה את כל כולנו מניחה לכל משב וחושבת כל הזמן רק אהבה...

אנחנו ים שלא יודע איך זורמים בצינורות שמיים הופכים אויר כשנפגשים באדמה אנחנו קסם חידה שמנסים לפתור לתפוס סימן עף באויר ונעלם

השארת לי על אם הדרך כל מה שאיבדתי אבל הדרך ארוכה כמו בהתחלה זה רק אני וכל מה שאספתי לרגעים קשים הם מכבידים עליי יותר משקל ממשקלי משב של רוח סימן של מטה הם לא עוזרים במאום עליי ללכת את עצמי לראות את כל החשיכה והיא כואבת לי עדיין לא השתנתי כלום בעצם שכחתי את הכי חשוב...

באתי אל השאלות כדי לבקש תשובות אבל מצאתי שאלות גדולות יפות עוטפות את כל כולי חלל של כלום רק בו אפשר ללכת ולטבוע ולהקשיב ובכל יום יבואו מוזות אחרות כמו קצות חוטים שוב לא גמורות לא מדברות לא מסבירות לא מרגיעות את השדים את הבדים כמו נגיעות בתוך גופן של שאלות עמוק עמוק...

ביקרתי פעם בעולם כולו מפלסטיק ומיץ התות היה נפלא יפה מושלם קסום אך לא היה שום טעם להמשיך ולנסות לשתות אותו נקי כי הוא נשפך עליי כל יום...

חבר חבר נחבור כולנו למצוא את פשר המילה אשר כולנו מחפשים לתת לקחת ולא להיות שמישהו ישמע אותנו כי קצת שקט עם אלוהים וממילא ציווה עלינו לחזור בסוף אל הברויים ולספר מה באמת למדנו וכמה עוד נלמד לרוב ולהקשיב כמו לא נולדנו רק להיות ולאהוב ולגלות עולם חדש מלא בטוב רכות חוכמה...

יהודה עמיחי כתב פעם משפט מחונן חיי הם שטרות ללא כיסוי אם תבקשו ממני זהב אני חייב למות ואני חשבתי חיי הם שטרות ללא כיסוי אם תבקשו ממני זהב...

הדת שלנו היא פנטית אך אי אפשר לראות אותה ללא פשרות היא מחלקת יש מאין היא לא לובשת סימנים בגדים קבועים צבעים ספרים אבל מרשה בלי גבולות לטעום ולנסות היא לא שונה ולא דומה לא מנסה או מצליחה כזאת אוהבת להיות כמו שהיא היום היא לא דתית אבל חוגגת את כל הפעמים כשהחלון פגש את...

אל תשאף לראות דבר מלבד את השלווה האהבה שמשיבה כל הדברים למקומם שמסדרת אחת אחת את כל המחשבות ומתחשבת בכולם ומביאה בשורות טובות גם בעבר ובהווה ובעתיד האינסופי הכל טהור בכל מקום כולם רוצים בטובתי כולי רוצה בטובתם ומנסים בכל כוחנו רק להביא בשורות טובות...